ללא גבולות

העולם הופך להיות מאד מגוון ורחב כשיוצאים מגבולות המדינה, ומבינים שאנחנו בעצם סיכה קטנה על מפת העולם. למרות שאנחנו חושבים שאנחנו מרכז היקום, את האנשים הקטנים אנחנו ממש לא מעניינים.

המחנה הזה מאגד אנשים מקצוות שונים של העולם, עם חוויות שונות וגורלות שונים.

כשמלווים את הפליטים שנמצאים כאן, קשה שלא לחשוב כמה ברי מזל אנחנו. יש לנו משפחות אוהבות, גג מעל הראש, פרנסה טובה, מדינה מבולבלת אבל בטוחה יחסית. אנחנו אוכלים טוב, נוסעים לחו"ל, ומקבלים רפואה מערבית מהטובות בעולם. מישהו אפילו קרא לנו "חמוצים וטסים". זה אולי קצת לא הוגן, אבל קשה להסתכל על אנשים שחיים באוהל בחודש דצמבר ולא להגיש קצת ענווה.

כשמביטים באנשי הצוות הרבים שמסתובבים כאן, מבינים כמה החיים שלנו, או שלי לפחות, הם בורגניים, פשוטים, זורמים בתלם. האנשים שנמצאים איתי כאן מסתובבים בחופשיות בעולם, קופצים ממקום למקום, וצוברים חוויות שמעצבות את החיים שלהם ושל המשפחות שלהם.

נתחיל עם מליסה, המיילדת שהחלפתי. מליסה היא אמריקאית, מיילדת בית עצמאית, שאינה אחות. לפני 10 שנים עברה לניו זילנד, שם עסקה במעקבי הריון ובמיילדות עצמאית, ובשלוש השנים האחרונות היא ובעלה מסתובבים בעולם. היא מתנדבת בכל מיני ארגונים, הוא בעלים של עסק אינטרנטי. מכאן הם ממשיכים, יחד עם בנם בן השנה וחצי, לבנגלדש, שם יש משבר פליטים לא פחות קטן, ואפילו פחות מאורגן מאשר ביוון.

הארייט היא רופאה, מתמחה ברפואה פנימית באנגליה, שלקחה שנת חופש מההתמחות כדי להתנדב ביוון. היא היתה כאן שלושה חודשים ובעצם הקימה ועיצבה את מנגנוני העבודה של הרופאים במרפאה. ההתנדבות כאן נחשבת כחלק מההתמחות שלה, כך שהיא לא מאבדת זמן. מחשבה מעניינת אולי גם עבור המתמחים שלנו.
מכיוון שהיא רוכבת מצוינת על אופניים, היא ממשיכה מכאן למסע אופניים מקהיר לקייפטאון בדרום אפריקה, כרופאה המלווה את המסע. גם רוכבת, גם נהנית וגם מקבלת משכורת. נהנית מכל העולמות.

איברהים הוא הרופא שמלווה אותי. נולד בסוריה, למד רפואה בערב הסעודית, וכרגע בהתמחות ברפואת משפחה בקנדה, שם הוא גר עם אשתו. כרגע הוא בחתונה של אחותו באיסטנבול, ויחזור ביום ראשון. משפחה בינלאומית במלוא מובן המילה.
הוא בחור צעיר ורגיש, והבהיר לי מהרגע הראשון שמאד קשה לו והוא ישמח אם אוכל להרים אותו מורלית, אם הוא ירגיש עומס נפשי גדול מדי. חמוד. חוץ מסיעוד האשה, כנראה שגם אעסוק בסיעוד הרופא.

מגדה היא המתאמת והאחראית עלינו מטעם ארגון SAMS. היא מסיעה אותנו לכל מקום, פותרת כל בעיה לוגיסטית ונמצאת בישיבות תיאום עם כל הגורמים השונים במחנה. מנהלת פרויקטים נמרצת ותוססת. מדברת יוונית בקצב של מכונת ירייה, ואנגלית לא רעה בכלל. במקור היא מאתונה, והיא אחראית על הפעילות של SAMS באיים קיוס, לרוס וקוס.  מקפצת מאי לאי, וסך הכל נהנית מהחיים.

למתורגמנים שלנו כבר הקדשתי פוסט אחר, אבל אוסיף ואומר שהם סופגים בנפשם את הסיפורים של הפליטים, שהם בעצם הסיפורים שלהם עצמם. רק על זה מגיע להם צל"ש. 

אז זהו. לכל אחד כאן סיפור אחר ומיוחד. קהילה עצומה של אנשים, שלא מניחים לגבולות לעצור אותם מלהסתובב בעולם, ולהגיש עזרה בכל מקום אפשרי.

עד הפעם הבאה. נשיקות