יום שני, 27 בנובמבר 2017

נחיתה רכה

נחיתה רכה בצימר של גברת קואלה. קשישה יווניה ונמוכה, שלוקחת אותי לחדרון קטן ומתוק, עם מרפסת גדולה, נוף לים והרבה מטפסים מסביב.

הכרות ראשונה עם מליסה, המיילדת אותה אחליף בניהול המרפאה בעוד כמה ימים. מסתבר שהכל כאן מאד בחיתולים. היא נמצאת כאן 3 שבועות ולפניה היתה מיילדת במשך חודש. יחד הן ניסו ליצור איזו מערכת לאיתור הנשים בהריון כדי לצור מעקב הריון התחלתי כלשהו. כנראה שתהיה כאן המון עבודת מרפאה.

נשים בהריון נחשבות פליטות בסיכון, ולכן מקבלות עדיפות ביציאה מהמחנה לדירות קבע על האי. המסקנה שלהן:  כדאי ומומלץ להכנס להריון, וכמה שיותר מהר. לכן, באיחור הכי קטן במחזור הן מיד מתייצבות לבדיקת הריון. אבל לרוב התוצאה שלילית, כי בתנאיי החיים המזעזעים שלהן כאן, אין ספק שהמחזור הוא הדבר הראשון שנעלם. הריון או לא.

אני פותחת את היום הראשון שלי בשיחת הכרות עם הצוות. מסתבר שהצוות הם אני, איברים, רופא קנדי/סורי וגדה, המתאמת הלוגיסטית שקולטת אותנו. צריך להכנס מהר לעניינים כדי לצור רצף טיפולי ואיכות טיפול אחידה. אנחנו אחד מתוך כמה ארגונים רפואיים שנמצאים כאן.

הצבא היווני - רופאים שאחראים על מיון ראשוני של כל מי שנמצא כאן. בכל יום נוחתים על האי בסביבות 100 פליטים חדשים. הצבא מסווג את האנשים לכאלו שנמצאים בסיכון וצריכים לצאת לדירות על האי, וכאלו שאינם בסיכון ונשארים באוהלים או מכולות במחנה.

אחיות מטעם משרד הבריאות היווני -  מסייעות לרופאים לטפל במטופלים, רישום הפניות לבי"ח ובקשות לבדיקות דם.

ארגון SAMS - רופא שמקבל את כל המטופלים הכרוניים. מטפלים כאן במה שאפשר, ובמה שלא, מפנים לביה"ח על האי. במסגרת הזו יש מיילדת אחת (אני), היחידה שעושה מעקבי הריון בסיסיים ומפנה לבי"ח לעשות US לקביעת גיל הריון, ובדיקות הדם היחידות שיהיו בהריון.

עד כאן בינתיים. מחר יום ראשון בעבודה. נקווה לטוב

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה