הנסיון שלו - תצפית על לידה אחת ברוטציית גניקולוגיה.
חונים בכניסה למחנה ומחפשים אותה. השוטרים מפנים אותנו באדישות לבחור סומלי שכבר יוצא מדעתו מרוב סטרס, ואנחנו רצים אחריו לתוך המחנה. 3 מעלות בחוץ, סופת רוח מטורפת, חשיכה מוחלטת. אנחנו עם פנסי ראש, מחפשים בין האוהלים. שביל של סומלים מכוון אותנו לאוהל מגוחך. מסגרת עץ פשוטה, מכוסה בניילון. מפתיע אותי שהוא עדיין עומד. המשפחה שולפת אותה מתוך האוהל. בחורה צעירה, חודש תשיעי, נראית לגמרי בלידה פעילה.
השוטרים באדישות מוחלטת. אפילו לא מתעניינים או מנסים לעזור. איניגו מביא את המכונית ואני מכניסה אותה פנימה. 7 קרובי משפחה מנסים לזנק פנימה ואנחנו הודפים את רובם החוצה.
ליותר מנוסות, מי שראתה נשים אפריקאיות יולדות, זה נראה מאד אופייני. איפוק מרשים. אין צעקות, הפנים כמעט לא מתעוותות, הולכת מרוכזת, כמעט במדיטציה ואז עוצרת במקום בכל ציר, מתקפלת קדימה והגוף כולו מתנדנד מצד לצד.
לסיכום הענין, זה הדיווח הסיעודי:
בת 22. לידה שניה. חודש תשיעי. מעקב הריון דל. התקבלה למוסדינו ישירות מהאוהל, ב 6 בבוקר. טמפ' בחוץ 3 מעלות, סוער. במרפאה הודלק מזגן בחימום ל 32 מעלות. נבדקה. 5 ס"מ, שק מי שפיר בולט, ראש בגובה ספינות. הוזמן אמבולנס. נשענה על האלונקה. רושם שלוחצת.
נבדקה שנית. פתיחה מליאה. ראש בגובה +2. מים ירדו, נקיים.
ילדה בן חמוד, מחמוד, במהלך וגינאלי תקין, בלידה טבעית ללא אלחוש. אפגר 9-10. היילוד נוגב ונעטף בצעיף של מיכל ושתי שמיכות מילוט. חבל טבור נותק באופן סטרילי. שליה נפרדה בשלמותה. דימום סביר. ללא צורך בתפירה.
לאם ולילוד שלום. הילוד, האם והשליה הועברו ע"י צוות אמבולנס לבי"ח, בליווי אחותה ואחיה.
החברה' מסומליה עמדו מחוץ לאמבולנס ושרו happy birthday to you למחמוד.
חשבתי אח"כ על המסע שלה. חצתה את סומליה ברגל או באוטובוס, בסירה לתימן. חצתה את ערב הסעודית, סוריה ותורכיה. עלתה לפני שבועיים , בחודש תשיעי, על סירה שהביאה אותה לכיוס, כדי לפגוש אותי, מיילדת שבמקרה הגיעה להתנדב על האי הזה למשך 3 שבועות. צירוף המקרים המטורף ביותר שאפשר לחשוב עליו.
וחשבתי גם עלי. האם הלידה הזו שונה מהלידות האחרות שיילדתי? באותו רגע ממש לא. זה הרגיש כמו בכל פעם שמישהי יולדת בטעות בחניון של בלינסון, או במיון על אלונקה. התנועות כבר אוטומטיות. המילים - אותן מילים. "את נהדרת... תמשיכי ככה... תנשמי עמוק... הראש ממש כאן... תני לחיצה קטנה... עכשיו תעצרי... הנה הוא כאן". מגע עור לעור. הנקה ראשונה. אפס הפרדה.
לידה סוריאליסטית ונפלאה שתשאר בחלומות שלי לעד.
מחמוד מוחמד, שעת לידה 6:45, 2850 גר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה